RESEARCH
לפני שאתם שמים משהו על העור שלכם כל בוקר, שווה לדעת מה יש בו. אספנו כאן את המחקרים המרכזיים מאחורי מה שנכנס ל-Swell, ומאחורי מה שהשארנו בחוץ. בכוונה.
WHAT WE LEFT OUT
מה השארנו בחוץ, ולמהכל רכיב שנשאר מחוץ לפורמולה נשאר בחוץ מסיבה טובה. אלה המחקרים והרגולציות שהובילו אותנו להחלטה.
אלומיניום: השאלה שפתחה את הקטגוריה
מלחי אלומיניום הם הרכיב הפעיל באנטיפרספירנטים. הם חוסמים פיזית את בלוטות הזיעה. ב-2005 פרסמה החוקרת פיליפה דארבר מאמר שהעלה את השאלה על הקשר בין אלומיניום מוצרי בית-שחי לרקמת השד. המדע בנושא עדיין לא חד-משמעי, ואנחנו בחרנו בדרך הפשוטה: לוותר עליו לגמרי, ולתת לגוף להזיע כמו שהוא יודע.
אלומיניום נספג דרך העור, גם אם מעט
מחקר עם איזוטופ מסומן (26Al) בדק מה קורה כשמורחים אנטיפרספירנט על עור בית השחי, ומצא שכמות קטנה של אלומיניום אכן נספגת דרך העור אל הדם. הכמויות קטנות, אבל בשבילנו העיקרון פשוט: מה שלא צריך להיות שם, לא יהיה שם.
פרבנים: מה שהאיחוד האירופי החליט
פרבנים הם חומרים משמרים נפוצים בקוסמטיקה. בעקבות הצטברות ממצאים, האיחוד האירופי אסר ב-2014 שימוש בחמישה סוגי פרבנים במוצרי קוסמטיקה (תקנה 358/2014) והגביל את הריכוז המותר של שניים נוספים (תקנה 1004/2014). אנחנו לא מאבחנים אף אחד, פשוט מצטטים את הרגולטור, ובוחרים לשמר את הפורמולה שלנו בדרכים אחרות.
פרבנים נמצאו ברקמות, והשאלה נשארה פתוחה
מחקר מ-2004 זיהה פרבנים ברקמות גידולי שד אנושיים. המחקר לא הוכיח קשר סיבתי (וזה נאמר במפורש גם על ידי החוקרים), אבל הוא זה שהצית את הדיון העולמי סביב חומרים משמרים בקוסמטיקה, והוביל בסוף לרגולציה האירופית. אצלנו הדיון הסתיים מהר: בלי פרבנים.
אלכוהול צורב את מה שהוא אמור להגן עליו
אלכוהול נותן תחושת "רענון" מיידית, ויש לזה מחיר: סקירת בטיחות מקיפה על מריחת אתנול על העור מצאה שהוא פוגע בשכבת ההגנה הטבעית ועלול לגרום לצריבה, גירוי ואי-נוחות בשימוש יומיומי, במיוחד על עור רגיש ומגולח. הג'ל שלנו עובד בלי טיפה אחת.
סודה לשתייה מייבשת ומגרה את העור
הרבה דאודורנטים "טבעיים" משתמשים בסודה לשתייה. הבעיה: העור שלנו חומצי באופן טבעי. מחקר מקיף מצא שה-pH הממוצע של פני העור נמוך מ-5, בעוד סודה לשתייה בסיסית (pH 8.3~). הפער הזה משבש את מעטפת החומצה המגינה על העור, ובספרות הרפואית תועדו מקרי דלקת עור מגע אצל משתמשי דאודורנטים כאלה. אצלנו: אפס סודה לשתייה.
WHAT MADE IT IN
מה כן נכנס, ולמההפורמולה שלנו בנויה סביב רעיון אחד: לעבוד עם העור, לא נגדו. אלה המחקרים שמסבירים איך.
לבית השחי יש אקוסיסטם שלם
בית השחי הוא אחד האזורים הצפופים ביותר בגוף מבחינת חיידקים. מחקר שמיפה אותו מצא שהוא נשלט על ידי שתי משפחות עיקריות: סטפילוקוקוס וקורינבקטריום. ההרכב הזה שונה מאדם לאדם, והוא זה שקובע איך אנחנו מריחים. זו נקודת המוצא של כל הפורמולה שלנו.
ריח גוף לא נוצר מזיעה, אלא מחיידקים
זיעה טרייה כמעט חסרת ריח. הריח נוצר כשחיידקים מסוימים (בעיקר ממשפחת הקורינבקטריום) מפרקים אותה לתרכובות ריחניות. מחקר שמיפה את המנגנון הביוכימי הזה הוא הסיבה שאנחנו לא מנסים לחסום זיעה: אנחנו עובדים על החיידקים שמייצרים את הריח, עם רכיבים אנטי-בקטריאליים מזינים.
מה שאתם מורחים משנה את מי שגר שם
מחקר שעקב אחרי משתמשים מצא שדאודורנטים ואנטיפרספירנטים משנים באופן מדיד את הרכב אוכלוסיית החיידקים בבית השחי. המסקנה שלנו: אם המוצר ממילא מעצב את המיקרוביום, עדיף שיעצב אותו לטובה, עם רכיבים שנבחרו בדיוק בשביל זה.
לחות בשפה של העור
העור שומר על הלחות שלו בעזרת תערובת טבעית של חומצות אמינו, אוריאה וסוכרים, שנקראת NMF. סקירה מדעית על לחות ומחסום העור מתארת איך הרכיבים האלה מחזיקים מים בשכבה העליונה של העור. קומפלקס הלחות שלנו בנוי בדיוק מהם: סוכרים, אוריאה וחומצות אמינו.
פוסט-ביוטיקה: התוצרים המועילים, בלי החיידקים החיים
פוסט-ביוטיקה היא התוצרים המועילים שחיידקים "טובים" מייצרים, בלי הצורך בחיידקים חיים במוצר עצמו. הגדרת הקונצנזוס המדעית פורסמה על ידי פאנל המומחים הבין-לאומי ISAPP, והתחום הוא אחד המבטיחים בקוסמטיקה של השנים האחרונות. בשביל זה יש בפורמולה שלנו Bifida Ferment Lysate.
עור רגיש מתחיל ב-pH הנכון
אותו מחקר שמסביר למה סודה לשתייה בעייתית, מסביר גם את הבחירה החיובית שלנו: פורמולת ג'ל שמכבדת את הסביבה החומצית הטבעית של העור. ככה מוצר יכול לעבוד יום שלם גם על עור רגיש ומגולח, בלי להילחם בכימיה הבסיסית של הגוף.
רגע של כנות
אנחנו לא רופאים, והעמוד הזה הוא לא ייעוץ רפואי. אנחנו מצטטים מחקרים ורגולציה, לא מאבחנים אף אחד. כשהמדע חלוק, אנחנו אומרים שהוא חלוק; כשרגולטור קבע, אנחנו מצטטים אותו. ומה שאנחנו כן מבטיחים: כל טענה על המוצר שלנו נשענת על מסמך שאפשר להראות.